מחזור הווסת
הווסת - ההשרה של רפידת הרחם (אנדומטריום) המלווה בדימום - מתרחשת במחזורים חודשיים, אלא אם כן האישה הרה. זהו סימן ההיכר המובהק של שנות הפוריות בחיי האישה, המתחילות בראשית הווסת, נמשכת בתקופת הבגרות המינית ומסתיימת בהפסקת הווסת (חדלון הווסת).
על פי ההגדרה המקובלת, היום הראשון של הדימום נחשב לתחילתו של כל מחזור וסת. המחזור נגמר בדיוק לפני תחילת הדימום הבא. אורכו של מחזור הווסת נע בין 21 ל- 40 יום. רק ב- 10 עד 15 אחוזים מהמקרים, מחזור הווסת נמשך 28 יום בדיוק. מרווחי הזמן שבין הדימומים הם בדרך כלל גדולים ביותר בשנים הראשונות לאחר תחילת הווסת ובשנים שלפני חדלון הווסת. אפשר לחלק את מחזור הווסת לשלושה שלבים : שלב הזקיק (הפוליקולרי), שלב הביוץ והשלב הלוטאלי.
שלב הזקיק
שלב הזקיק, שארכו משתנה מאישה לאישה, נמשך מהיום הראשון של הדימום ועד ממש לפני העלייה המשמעותית ברמת הורמון הלוטאיניוציה, אשר גורמת לביצית להשתחרר (ביוץ), הסיבה לשמו של שלב זה היא שמהלכו מתפתחים הזקיקים בשחלות. במחצית הראשונה של שלב הזקיק, בלוטת יותרת המוח מגבירה במקצת את הפרשת ההורמון מגרה הזקיק, ובכך מגרה את צמיחתם של 3 עד 30 זקיקים, שכל אחד מהם מכיל ביצית. רק אחד מן הזקיקים הללו ממשיך לצמוח. שאר הזקיקים המגורים מתנוונים. שלב הזקיק נוטה להיות קצר יותר בסוף שנות הפוריות, בסמוך לחדלון הווסת.
בתקופת הווסת חלק מרירית הרחם נושר בתגובה לירידה ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון. רפידת הרחם (אנדומטריום) מורכבת משלוש שכבות, השכבה העליונה (שטח הפנים) ורוב השכבה האמצעית (שכבת הביניים) נושרות בשלב זה. השכבה התחתונה (שכבת הבסיס) נשארת במקומה ומייצרת תאים חדשים כדי לבנות מחדש את שתי השכבות שנשרו. הדימום נמשך 3 עד 7 ימים, ובממוצע 5 ימים. כמות הדם שהגוף מאבד נעה מ- 15 עד 300 מיליליטר, ובממוצע 150 מיליליטר. תחבושת היגיינית או טמפון סופגים כ- 30 מיליליטר. דם הווסת אינו נקרש, בדרך כלל, אלא אם כן הדימום כבד מאוד.
שלב הביוץ
שלב הביוץ, שבו משתחררת ביצית, מתחיל בעלייה ניכרת ברמה של הורמון הלוטאיניזציה. הביצית משתחררת בדרך כלל 16 עד 32 שעות לאחר תחילת העלייה. הזקיק המפותח היחיד מזדקר משטח הפנים של השחלה, ובסופו של דבר נקרע ומשחרר את הביצית. בסביבות זמן הביוץ, יש נשים החשות כאב עמום בצד אחד של הבטן התחתונה, העשוי להימשך דקות אחדות עד שעות מספר. הכאב מתעורר בצד של השחלה המשחררת את הביצית, אבל הגורם המדויק לכאב זה אינו ידוע. הוא עשוי להתעורר לפני פקיעת הזקיק או אחריה, אבל לאו דווקא בכל מחזורי הווסת. שחרור הביצית אינו נע לסירוגין בין שתי השחלות, ודומה כי הוא אקראי. אם כורתים את אחת השחלות, השחלה הנותרת משחררת ביצית אחת בכל חודש.
שלב הלוטאלי
השלב הלוטאלי מופיע בעקבות הביוץ. הוא נמשך כארבעה עשר יום, אלא אם כן האישה התעברה, ומסתיים בדיוק כפי שמתחיל מחזור ווסת חדש. בשלב זה, הזקיק הבקוע נסגר לאחר שהוא משחרר אל הביצית ויוצר גופיף צהוב, המפריש כמויות מוגברות של פרוגסטרון.
הפרוגסטרון גורם לעלייה קלה בטמפרטורת הגוף במהלך השלב הלוטאלי, ורמתו נשארת גבוהה עד לתחילת הווסת הבאה. עלייה זו בטמפרטורה יכולה לשמש לקביעת מועד הביוץ. הגופיף הצהוב מתנוון כעבור ארבעה עשר יום, ואז מתחיל מחזור וסת חדש, אלא אם כן הביצית הופרתה. במקרה כזה, הגופיף הצהוב מתחיל לייצר גונדוטרופין כוריוני אנושי (HCG), הורמון זה שומר על קיומו של הגופיף הצהוב, מייצר פרוגסטרון, עד שהעובר הגדל מסוגל לייצר את ההורמונים שלו בעצמו. בדיקת הריון מבוססת על גילוי רמות מוגברות של הורמון זה בדם או בשתן של האישה.