הפלה ומוות תוך רחמי
הפלה (ספונטנית) היא איבוד העובר מסיבות טבעיות לפני השבוע ה- 20 של ההיריון. מוות תוך רחמי הוא איבוד העובר מסיבות טבעיות לאחר השבוע ה- 20 של ההיריון. רופאים משתמשים במושג הפלה כדי לתאר אובדן של העובר מסיבות טבעיות וגם לתיאור הסיום של הריון מסיבות רפואיות (הפלה יזומה).
תינוק שנושם בכוחות עצמו או שליבו פועם לאחר הלידה נחשב ליילוד חי בלי שום קשר לשלב של ההיריון שבו נולד. אם הוא נפטר לאחר הלידה, מותו מוגדר כמות יילוד.
כ- 20 עד 30 אחוזים מהנשים ההרות חוות דרגה מסוימת של דימום או התכווצות לפחות פעם אחת במהלך 20 השבועות הראשונים של ההיריון. במחצית המקרים העניין מסתיים בהפלה.
כ- 85 אחוזים מההפלות הן הפלות המתרחשות ב- 12 השבועות הראשונים של ההיריון, וברוב המקרים הן נובעות מאנומליה בעובר. 15 האחוזים הנותרים מתרחשים בשבוע ה- 13 עדל שבוע - 20, כשני שלישים מההפלות הללו נובעות מבעיות אצל האם, ולשליש מהן אין כל הסבר רפואי. מחקרים רבים הראו כי להפרעות רגשיות של האם אין כל קשר להפלה.
המלצה חשובה!
אם את צריכה לעבור הפלה חשוב שתדעי כי את לא לבד! אנחנו נלווה אותך בדיסקרטיות לאורך כל ההליך באופן המהיר והמקצועי ביותר כאשר הרופאים שלנו ימליצו לך איזה הפלה לעבור. העובדת הסוציאלית שמלווה כל אשה שמעוניינת בהפלה, תכין אותך לקראת הועדה להפסקת הריון שחייבים לעבור ע״פ החוק. החלטת הועדה שמורכבת מאותה העובדת הסוציאלית ומשני גניקולוגיים שמוסמכת ע״י משרד הבריאות ומבוצעת אצלנו בחדרי הניתוח, תימסר לך מידית ותישמר באופן חסוי.
תסמינים ואבחנה
לפני ההפלה, האישה מבחינה בדרך כלל בדימום והפרשה נרתיקית הבאה לידי ביטוי בצורה של טיפות בודדות או מעבר לכך. הרחם מתכווץ וגורם לעוויתות. אם ההפלה נמשכת, הדימום, ההפרשה והעוויתות מתגברים ומחמירים. בסופו של יום, חלק מתכולת הרחם או כולה עשויים להיפלט.
בשלבים מוקדמים של ההפלה, סריקת אולטראסאונד עשויה לקבוע אם לב העובר עדיין פועם. סריקות אלה, ובדיקות אחרות, נערכות לעתים לאחר ההפלה, כדי לקבוע אם תכולת הרחם הוצאה בשלמותה.
המלצה חשובה!
אם את צריכה לעבור הפלה חשוב שתדעי כי את לא לבד! אנחנו נלווה אותך בדיסקרטיות לאורך כל ההליך באופן המהיר והמקצועי ביותר כאשר הרופאים שלנו ימליצו לך איזה הפלה לעבור. העובדת הסוציאלית שמלווה כל אשה שמעוניינת בהפלה, תכין אותך לקראת הועדה להפסקת הריון שחייבים לעבור ע״פ החוק. החלטת הועדה שמורכבת מאותה העובדת הסוציאלית ומשני גניקולוגיים שמוסמכת ע״י משרד הבריאות ומבוצעת אצלנו בחדרי הניתוח, תימסר לך מידית ותישמר באופן חסוי.
טיפול בהפלה בתוך הרחם
לאחר שכל תכולת הרחם הוצאה (הפלה שלמה), אין צורך בשום טיפול. כאשר רק חלק מהתכולה הוצא מהרחם (הפלה לא שלמה), יש לבצע הרחבה וגרידה כדי לרוקן את הרחם. אם העובר מת אך נשאר ברחם (הפלה שלא הייתה) הרופא המטפל מוכרח להוציא את העובר ואת השליה, בדרך כלל באמצעות גרידה. תרופה כגון אוקסיטוצין, הגורמת לרחם להתכווץ ולפלוט את תכולתו, ניתנת בהפלות מאוחרות מסוג זה.
אם הדימום וההתכווצות מתרחשים במהלך 20 השבועות הראשונים של ההיריון (הפלה מאוימת), הרופאים ממליצים שהאישה תנוח בשכיבה משום שהמנוחה מצמצמת את התסמינים הללו בדרך כלל. אם ניתן, האישה צריכה להישאר במיטתה ולהימנע מכל עבודה בבית.
הרופאים אוסרים גם על מגע מיני, אף כי לא הוכח בוודאות שיש לו קשר להפלות. האישה אינה מקבלת הורמונים בשלב זה, משום שאין בהם תועלת והם אף עלולים לגרום למומים מולדים, בעיקר בלב או במערכת הרבייה. לדוגמה, חשיפת עובר ממין נקבה להורמון הסינתטי דיאתילסטילבסטרול (DES) בשלב זה של ההתפתחות, עלולה לגרום להופעת סרטן הנרתיק במועד מאוחר יותר.
הפלה מאוימת עלולה להתרחש כאשר צוואר הרחם נפתח בטרם עת עקב חולשתה של הרקמה הסיבית. לעתים אפשר לתפור את המפתח הצווארי בניתוח. הוצאת התפרים נעשית ממש לפני הלידה. הפלה שמגואלת בדם עשויה לגרום לזיהום חמור ביותר. במקרה שכזה יש להוציא מיד את תכולת הרחם ולטפל בזיהום בעזרת מינון גבוה של אנטיביוטיקה.