מעמד ההפלה המלאכותית ברחבי העולם משתנה מהליך רפואי האסור על פי החוק לאופציה זמינה ופרטית לכל מי שזקוק לה. כשני שלישים מהנשים בעולם יכולות לעבור הפלה חוקית, כ- 8 אחוז בערך מהנשים בעולם חיות במדינות בהן ההפלה אסורה בתכלית האיסור.
בארצות הברית, הפלה יזומה היא הליך חוקי במהלך 12 השבועות ההיריון הראשונים. אשר להפלות לאחר שבוע 13 להריון, המצב החוקי משתנה בין מדינה למדינה. כ- 30 אחוז מכלל ההריונות בארצות הברית מסתיימים בהפלה כאשר הליך רפואי זה הפך לאחד הניתוחים הנפוצים ביותר באמריקה. גם בישראל המצב מורכב אולם אין סטטיסטיקה רשמית לגבי מספר ההפלות שנערכות מידי שנה.
ככלל, אמצעי מניעה שונים (התקן תוך רחמי ואמצעי מניעה חסימתיים אחרים) ועיקור טומנים פחות סיכונים וסיבוכים מאשר הפלה מלאכותית, בעיקר לגבי נשים צעירות, ולכן, אישה שאינה מעוניינת להביא ילדים לעולם תיטיב לעשות אם תבחר באחד מאמצעי המניעה היעילים כדי למנוע הריון בלתי רצוי. ראוי לשמור את ההפלה למצבים שבהם כשלו שיטות בטוחות יותר.
אם את רוצה לעבור הפלה חשוב שתדעי כי את לא לבד! אנחנו נלווה אותך בדיסקרטיות לאורך כל ההליך באופן המהיר והמקצועי ביותר כאשר הרופאים שלנו ימליצו לך איזה הפלה לעבור. העובדת הסוציאלית שמלווה כל אשה שצריכה הפלה, תכין אותך לקראת הועדה להפסקת הריון שחייבים לעבור ע״פ החוק. החלטת הוועדה שמורכבת מאותה העובדת הסוציאלית ומשני גניקולוגיים שמוסמכת ע״י משרד הבריאות ומבוצעת אצלנו בחדרי הניתוח, תימסר לך מידית ותישמר באופן חסוי.
שיטת ההפלה כוללת הוצאת תכולת הרחם דרך הנרתיק (שאיבה ניתוחית) ושימוש בתרופות שמגרות את הרחם להתכווץ ולפלוט את תכולתו אל מחוץ לגוף. השיטה שבה משתמשים להפלה נקבעת בהתאם לגיל ההריון.
שאיבה ניתוחית דרך הנרתיק היא השיטה המקובלת בכ- 97 אחוז מההפלות וכמעט בכל המקרים בהם ההריון נמשך פחות מ- 12 שבועות. הגניקולוג משתמש בטכניקה הנקראת גרידת יניקה. אם הליך מבוצע במהלך 4 עד 6 השבועות הראשונים של ההריון, צריך להרחיב את צוואר הרחם אך במעט (או שאין צורך להרחיבו בכלל). המכשיר המקובל שאיתו מבצעים את ההפלה הוא צינור קטן וגמיש המחובר למקור וואקום - בדרך כלל משאבת ריק ממוכנת או משאבת יד, ולעיתים מזרק וואקום. הצינור מוחדר דרך צוואר הרחם אל תוך חלל הרחם, ולאחר מכן מרוקנים את חלל הרחם בעדינות וביסודיות. קורה, שהגיניקולוג אינו מצליח לסיים את ההריון בגרידת יניקה במיוחד אם ההריון הוא בן שבועות אחדים ספורים.
כאשר ההריון הוא בגיל 7 עד 12 שבועות, יש להרחיב את צוואר הרחם, בדרך כלל בגלל שהגיניקולוג משתמש בצינור יניקה גדול יותר. כדי לצמצם את הפגיעה האפשרית בצוואר הרחם, הגיניקולוג עשוי להשתמש בלמינריות (גבעולי אצות מיובשים) או במרחיבים דומים שסופחים מים, במקום במרחיבים מכאניים. הלמינריות מוחדרות אל תעלת צוואר הרחם ונשארות שם במשך ארבע עד חמש שעות לפחות, בדרך כלל במשך הלילה. בזמן שהלמינריות סופחות כמויות גדולות של מים מהגוף, הן מרחיבות את פתח צוואר הרחם ומותחות אותו.
מעל 12 שבועות, הרופאים נוהגים לבצע הרחבה ושאיבה. בעזרת מלקחיים ויניקה הם מוציאים את תוצרי ההתעברות, לאחר מכן הם מגרדים את הרחם בעדינות כדי לוודא שכל הרקמה הוצאה במלואה, הרופאים מעדיפים הליך זה על פני זירוז ההפלה בעזרת תרופות, משום שפוטנציאל הסיכונים נמוך יותר.
תרופות כגון מיפפריסטון (מפיג׳ין) ופרוסטאגלנדינים, משמשות לעתים לזירוז הפלות, בעיקר לאחר השבוע ה- 16 של ההריון, מאחר שהרחבה ושאיבה בשלב זה עלולים לגרום לסיבוכים רציניים כגון נזק לרחם או למעיים. מיפפריסטון משמשת לעתים להפסקת הריון זמן קצר לאחר ההתעברות. פרוסטאגלנדינים - תרופות המגרות את הרחם להתכווץ - ניתנות בצורת נרות או זריקות. תופעות הלוואי כוללות בחילה, הקאה, שלשול, הסמקה בפנים וחולשה. הפרוסטאגלנדינים עלולים לגרום להתקף אסתמה בחלק מהמטופלות.
מיפפריסטון בשילוב עם פרוסטאגלנדין, משמש להפסקת הריון בן פחות מ- 7 שבועות. תרופה זו חוסמת את פעולת הפרוגסטרון ברפידת הרחם, ובכך היא מגבירה את יעילות הפרוסטאגלנדין. מדענים אמריקניים בודקים בימים אלה את מידת יעילותה ובטיחותה.
לעתים הגיניקולוג ימליץ על גלולות היום שאחרי כדי למנוע הריון לאחר מגע מיני בודד ובלתי מוגן, אולם הן לא תמיד יעילות. האישה חייבת לבלוע את הגלולות בתוך פרק זמן של 72 שעות לאחר האקט המיני. תופעות הלוואי כוללות הקאה ובחילה.
אם את רוצה לעבור הפלה חשוב שתדעי כי את לא לבד! אנחנו נלווה אותך בדיסקרטיות לאורך כל ההליך באופן המהיר והמקצועי ביותר כאשר הרופאים שלנו ימליצו לך איזה הפלה לעבור. העובדת הסוציאלית שמלווה כל אשה שצריכה הפלה, תכין אותך לקראת הועדה להפסקת הריון שחייבים לעבור ע״פ החוק. החלטת הוועדה שמורכבת מאותה העובדת הסוציאלית ומשני גניקולוגיים שמוסמכת ע״י משרד הבריאות ומבוצעת אצלנו בחדרי הניתוח, תימסר לך מידית ותישמר באופן חסוי.
שיעור הסיבוכים הנובעים מהפלה מלאכותית נגזר ישירות מגיל ההריון ומהשיטה ששימשה את הגניקולוג להפסקת ההריון. ככל שההריון ארוך יותר, כך גדל הסיכון. קשה להעריך את משך ההריון במקרים בהם האישה סבלה מדימום לאחר ההתעברות, כאשר היא שמנה מדי או כשהרחם נוטה לאחור במקום לפנים. במצבים כאלה, נהוג לבצע סריקת אולטראסאונד.
אחד הסיבוכים החמורים הוא ניקוב הרחם במכשיר הניתוח - תקלה המתרחשת אחת לכ- 1,000 הפלות. לעתים המעיים או איבר אחר נפגעים אף הם. דימום רציני במהלך הפלה מלאכותית או מיד לאחריה מופיע ב- 6 מכל 10,000 הפלות. הליכים מסוימים עלולים לגרום לקרע שטחי או לנזק אחר בצוואר הרחם, במיוחד בטרימסטר השני להריון.
הסיבוכים הנפוצים ביותר הם דימום (נובע מכך שחלק מהשליה נשאר בתוך הרחם), זיהומים וקרישי דם ברגליים. לעתים נדירות מאוד, זיהום בתוך הרחם או לידו או הצטלקות בתוך הרחם (תסמונת אשרמן) עלולים לגרום לעקרות. נשים בעלות גורם Rh שלילי עלולות לפתח רגישות לדם עובר בעל Rh חיובי - כפי שקורה בכל הריון, הפלה ספונטנית או לידה - אלא אם כן קיבלו קיבלת זריקות גלובולין חיסוני (Rh3(D.
ברוב המקרים, הפלה מלאכותית ויזומה אינה מאיימת על בריאותה הנפשית של האישה ואין כל תופעות לוואי פסיכולוגיות לטווח ארוך. בימים שההפלות לא היו חוקיות, גרמו הקשיים והדחק הכרוכים בסידורי ההפלה לבעיות פסיכולוגיות לא מעטות. הנשים המועדות יותר להפרעות פסיכולוגיות עקב הפלה הן נערות מתבגרות, נשים שסבלו מבעיות פסיכיאטריות עוד לפני ההריון, נשים שרצו לסיים הריון רצוי מסיבות רפואיות, נשים שגישתן כלפי ההריון לא הייתה חד משמעית ונשים שעברו הפלה לאחר יותר מ - 12 שבועות.