התקן תוך רחמי
התקן תוך רחמי הוא אחד מאמצעי המניעה הפופולאריים והבטוחים שיעילותם עומדת על תשעים ושמונה אחוזי הצלחה (תלוי בסוג ההתקן). יש שני סוגי התקן נפוצים: התקן תוך רחמי הורמונלי והתקן נחושת. ההחדרה וההוצאה של ההתקן נעשית במרפאה תחת מעקב במכשיר האולטרסאונד, אצל רוב הנשים אין בעיה בהחדרה ובהוצאה של ההתקן, אך במקרים מסוימים ייתכנו סיבוכים שיצריכו את הכנסה או ההוצאה של ההתקן בהרדמה.
שני סוגי ההתקן מתאימים לנשים בכל גיל. לפני התחלת השימוש בהתקן יש לעבור בדיקה אצל רופא נשים כדי לוודא כי מבחינה פיזיולוגית תוכל האישה להשתמש בהתקן ללא חשש מסיבוכים או מתופעות לוואי. חשוב לזכור כי התקן תוך רחמי עשוי למנוע הריון, אך הוא אינו משמש כאמצעי מניעה מפני מחלות מין.
מרבית ההתקנים פועלים באמצעות הפרעה בתנועתיות של הזרע ומונעים את הגעתו אל הרחם. חלק מההתקנים גורמים להמתה של הזרע עוד לפני שזה הגיע לשלב ההפריה של הביצית וחלק מפרישים הורמונים שמונעים מהרחם לקלוט את הביצית שכבר הופרתה.
המלצה חשובה!
את ההתקן התוך רחמי ניתן להכניס בכל שלב של המחזור החודשי, אולם הזמן המומלץ ביותר הוא בעת דימום הווסת. בתקופת הדימום צוואר הרחם רך יותר והסיכוי להריון הוא קלוש. השימוש בהתקן תוך רחמי לא פוגע בפוריות לאחר שמוציאים אותו והוא נחשב לאמצעי מניעה יעיל במיוחד.
איך מכניסים את ההתקן?
התקן תוך רחמי מוחדר אל רחם האישה דרך תעלת צוואר הרחם. לאחר חיטוי הצוואר והנרתיק ״יתפוס״ הרופא את הצוואר באמצעות מכשיר מיוחד ויחדיר אותו באופן סטרילי אל תוך צוואר הרחם. לאחר שמשחררים את המכשיר מצוואר הרחם, מקצרים מעט את החוטים המשתלשלים מהפתח החיצוני של הרחם אל תוך הנרתיק.
את ההתקן אפשר להכניס בכל שלב של המחזור החודשי, אך הזמן המומלץ הוא בעת דימום הווסת. בתקופה זו צוואר הרחם רך יותר והסיכוי להריון הוא מזערי. החדרת ההתקן אינה כרוכה בכאבים, אך לנשים בעלות סף כאב נמוך מומלץ ליטול משכך כאבים. חלק מהרופאים ימליצו גם על נטילת אנטיביוטיקה כדי למנוע זיהומים אפשריים. לאחר החדרת התקן אפשר לחזור לשגרה ולפעילות מינית רגילה.
המלצה חשובה!
את ההתקן התוך רחמי ניתן להכניס בכל שלב של המחזור החודשי, אולם הזמן המומלץ ביותר הוא בעת דימום הווסת. בתקופת הדימום צוואר הרחם רך יותר והסיכוי להריון הוא קלוש. השימוש בהתקן תוך רחמי לא פוגע בפוריות לאחר שמוציאים אותו והוא נחשב לאמצעי מניעה יעיל במיוחד.
איך מוציאים את ההתקן ומדוע?
את ההתקן רצוי להוציא בימים הראשונים של המחזור החודשי. בימים אלו צוואר הרחם פתוח יותר מימים אחרים וקל יותר להוציא את ההתקן. הוצאת ההתקן אינה כרוכה בכאבים, אך לעתים הוא עשוי לגרום לתחושת אי נוחות קלה לאישה.
אצל מרבית הנשים הוצאת ההתקן איננה מהווה בעיה, הרופא משתמש במלקחיים מיוחדות ובאמצעות מעקב באולטרסאונד הוא תופס את חוטי ההתקן, מושך ומוציא את ההתקן.
יש מצבים שבהם חוט ההתקן עלול להתקפל אל תוך תעלת הרחם או להיתלש בעת ניסיון ההוצאה. במקרים אלו מוציאים את ההתקן באמצעות היסטרוסקופ. פעולה זו מתבצעת בהרדמה, בחדר ניתוח תוך כדי הרחבת צוואר הרחם.
בשנים האחרונות, עקב מזעור הטלסקופים והציודים ההיסטרוסקופים, רופאים רבים מחדירים מלקחיים זעירות ולוכדים את זרוע ההתקן ומאפשרים את שליפת ההתקן גם ללא הרדמה. בשפה מקצועית פעולה זו נקראת “היסטרוסקופיה בשיטת “See &Treat”.
דימום וכאבים הם הגורמים העיקריים לכך שנשים רבות מבקשות להוציא את ההתקן התוך רחמי שלהן, והם אחראיים ליותר ממחצית המקרים של הרחקת ההתקן לפני הזמן המיועד. ב- 15 אחוזים מהמקרים מוציאים את ההתקן בשנה הראשונה, וב- 7 אחוזים מן המקרים בשנה השנייה. ההוצאה, בדומה להחדרה, היא עניין לרופא או לאחות בלבד.
יש וההתקן נושר מאליו. שיעור הנשירה מגיעה ל- 10 אחוזים במהלך השנה הראשונה לאחר החדרת ההתקן, בדרך כלל בחודשים הראשונים. שיעור זה גבוה יותר בקרב נשים צעירות וכאלה שלא ילדו מעולם. בדרך כלל מוצמד להתקן חוט פלסטיק כך שהאישה יכולה לבדוק מדי פעם, בעיקר לאחר הווסת, אם ההתקן עדיין במקומו. אם היא אינה מצליחה למצוא את החוט, עליה להשתמש בשיטה אחרת למניעת הריון עד שתוכל להגיע לרופא שלה, כדי שיקבע אם ההתקן מצוי עדיין במקומו. אם מחדירים התקן תחליפי לאחר שההתקן הקודם נשר, רבים מאוד הסיכויים שהתקן זה יישאר במקומו. נשירות לא מעטות - כ- 20 אחוזים - אינן מורגשות כלל ומלוות לעתים בהריונות.
הוצאה או החדרת התקן בהרדמה
הוצאה או החדרה של התקן תוך רחמי באמצעות הרדמה מבוצעת בחדר ניתוח בבית חולים. לפני תחילת הטיפול על האישה להיות בצום ולקבל הנחיות הן מהרופא המטפל והן מהרופא המרדים באשר ללקיחת תרופות בתקופה הסמוכה לטיפול. הרופא המרדים יבדוק את האישה ויבחן את יכולתה לעבור הרדמה מלאה בהצלחה.
ביום ההליך תיפגשי עם המרדים, תקבלי מידע על סוג ההרדמה, על הסיכונים הכרוכים בהרדמה ותתבקשי לחתום על טופס הסכמה להרדמה. בחדר הניתוח יורכב על יד האישה עירוי לנוזלים. לאחר סיום ההליך תישארי להשגחה ולהתאוששות למשך מספר שעות ורק שהרופא המרדים יוודא כי כל מערכות הגוף חזרו לתפקוד תקין תוכלי לרדת מהמיטה ולשתות. אם תחושי כאבים תקבלי תרופה להרגעת הכאבים.
סיבוכים ותופעות לוואי
להתקן התוך רחמי עלולות להיות תופעות לוואי שונות. בימים הראשונים לאחר החדרת התקן ייתכנו התכווצויות של הרחם, התכווצויות הנובעות מעצם ההחדרה של עצם זר אל הרחם, ההתכווצויות אמורות לחלוף כעבור מספר ימים, אם הן לא חולפות, יש לפנות אל רופא הנשים.
במצבים חריגים עלולים להיות סבוכים שונים כמו זיהומים באזור האגן, ניקוב של הרחם (ניקוב הרחם הוא סיבוך חמור אך נדיר, שעלול להתפתח בשעת ההחדרה באחת מכל 1000 החדרות בערך. בדרך כלל, הניקוב עצמו אינו גורם לתסמינים, הוא מתגלה כאשר האישה אינה יכולה למצוא את חוט הפלסטיק, הרופא מאתר את ההתקן בעזרת סריקת אולטראסאונד או צילום רנטגן. יש להוציא בדחיפות התקן תוך רחמי שמנקב את הרחם ועושה את דרכו לחלל הבטן וזאת כדי למנוע אותו מלפצוע ולצלק את המעיים) , הריון חוץ רחמי, תזוזת ההתקן ממקומו או פליטה של המכשיר עצמו באופן ספונטני אל מחוץ לרחם וסיכויים להתפתחות מחלה דלקתית באגן.
לעתים אחרי החדרת ההתקן תסבול האישה מדימום מוגבר, דימום החולף מעצמו לאחר מספר ימים. במשך חודש לאחר החדרת ההתקן תיתכן הפרשה מוגברת מהנרתיק שמקורה בחלל הרחם, הפרשה זו מעידה על דלקת קלה שנוצרה ברחם כתוצאה מהחדרת ההתקן, היא אמורה לחלוף לבד, אך אם היא אינה חולפת, יש לסור אל רופא הנשים.
במקרים שבהם הרופא אינו רואה את חוט ההתקן קיים חשש כי ההתקן ברח אל מחוץ לרחם, אל חלל הבטן. במקרים כאלו יבצע הרופא צילום רנטגן של האגן והבטן כדי לאתר את ההתקן וכדי לוודא האם הוא בכלל נמצא בגוף או האם הוא נפלט החוצה בצורה טבעית. אם ההתקן נראה בחלל הבטן יש לשלוף אותו החוצה בלפרוסקופיה או בניתוח שמצריך את פתיחת דופן הבטן. טיפולים אלו מתבצעים בחדר ניתוח תחת הרדמה.
כמו לכל טיפול בהרדמה גם להוצאה או הכנסה של התקן תוך רחמי בהרדמה עלולים להיות סיבוכים ותופעות לוואי, בהתאם לסוג ההרדמה. אם ההליך בוצע בהרדמה ספינלית, אזורית, ייתכן ותתקשי להרים רגלים לאחר ההליך. תופעה זו אמורה לחלוף כעבור שלוש שעות ובמהלך הזמן שבו תשהי בחדר התאוששות למעקב ולהשגחה.
בחילות והקאות הן תופעות לוואי אופייניות להרדמה והן חולפות כעבור מספר שעות. לאחר הרדמה כללית ייתכנו כאבים ואי נוחות בבליעה, כאבי שרירים, תגובות אלרגיה, עלייה בחום הגוף ובמקרים נדירים גם נזק לקנה הנשימה כתוצאה מהחדרת המכשיר, הפרעות בתפקודי הכבד ובמערכות נוספות של הגוף.